הרב שמואל שפירא, רב היישוב כוכב יאיר וצור יגאל, ראש בית הוראה בצהר
שבועות הוא גם חג הגיורים והכניסה ליהדות של היחידים ושל האומה כולה, שנכנסה בברית. בשבועות אנו קוראים במגילת "רות", על הגיורת הגדולה שעזבה את עמה ודבקה בעם ישראל ללא חשבונות. יסודות גיור רבים נלמדים מדבריה של רות לנעמי:
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ". (רות פרק א, טז-יח),
מדבריה לומדים על קבלת מצוות בזמן הגיור ופרטים נוספים.
בתלמוד הבבלי (מסכת שבת דף לא) ישנו סיפור על שלושה נכרים שבאו להתגייר. שמאי הזקן, דחה את שלושתם, ואילו חברו הלל – קיבל אותם וגיירם.
שמאי דחה אחד משום שרצה להתגייר בתנאי שיהיה כהן גדול; את השני הוא דחה משום שרצה לקבל רק תורה שבכתב ללא תורה שבעל פה; ואת השלישי דחה משום שביקש ללמוד את התורה כולה בעומדו על רגל אחת.
הלל גייר את כל השלושה; את השניים הראשונים הצליח בחכמה לשנות את דעתם (להתגייר בלא תנאי, ולהאמין גם בתורה שבעל פה) והם קיבלו את התורה כולה ללא תנאים.
אך לשלישי הייתה תשובתו של הלל כבקשתו של הנכרי; הוא העמידו על רגל אחת, ואמר לו: התורה כולה על רגל אחת היא – 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך'.
מניין לקח הלל יסוד זה.
יתכן לומר, שהלל למד זאת מרות; מדוע דוחה נעמי את רות? כי הסיכוי שרות תשתקם בארץ ישראל, תתחתן ותחזור לחיים אחרים במשפחה יהודית הם סיכויים קלושים ביותר.
מצד זה, לא הייתה לרות שום סיבה להישאר עם נעמי…
ומדוע נשארה בכל זאת?
כי רות לא רוצה להשאיר את נעמי לבד. בזה מגלה רות יסוד גדול – היא בעצם מוותרת על חייה עבור האחר. בזה קנתה את יהדותה, ומכאן למד הלל את כללו.