הרבנית שירה מירוויס, עמיתה במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום
"גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ" ירמיהו ז' ו'.
רק אחרי שהתיתמתי מאבא, הבנתי פתאום את מהות הקשר שהתורה עושה בין גר יתום ואלמנה.
זכיתי שהיה לי אבא צדיק ואהוב. הוא נפטר בז' סיון לפני שלוש שנים. ומאז תחושת היתמות חזקה ונוכחת.
ב"ה זכיתי שיש לי אמא נוכחת ואהובה בחיי, אני נשואה באושר עם ילדים טובים ומתוקים, יש לי אחים, אחיות, גיסים וגיסות, חם וחמות – כולם מרכיבים מארג משפחתי משמעותי ותומך, וב"ה אני לא חסרה דבר.
למרות המארג המשפחתי התומך , עם פטירתו של אבי, יש תחושה חזקה שכל העולם שלי התערער ואני מרגישה מאוד חשופה. פתאום יש תחושה שחסרה לי משענת. אבא שלי כבר לא כאן כדי להגן עלי כמו שעשה פעמים רבות בחיי, כדי לתמוך, כדי לשאול את השאלות הנכונות ולדייק את דרכי בעולם.
אני חושבת שהתורה, והנביא ירמיהו, ברגישות רבה מנסים להסב את תשומת ליבנו לנקודה שאולי לא הייתי מבחינה בה לבד:
אנחנו מצווים בתורה ובנביאים להיות רגישים אל הגר, היתום והאלמנה, בגלל שהם לעיתים מרגישים לבד בעולם ללא המערכת התומכת הטבעית של קהילה וחברה שבה הם גדלו. היתום והאלמנה, שלא ברצונם, מצאו עצמם חשופים כשהקרקע נשמטה מתחת לרגליהם עם פטירתו של הורה\בן זוג אהוב.
במקרה של הגר – הוא בחר באומץ רב ובנחישות גדולה בדרך חדשה ושונה ממשפחתו, בחירה שיכולה להביא אתגרים גדולים שצריך להתמודד איתם בלי הסביבה התומכת הטבעית שיש לכל אחד מאיתנו.
לקראת חג השבועות, בואו נבחר להיות הסביבה התומכת והאוהבת של הגרים ובכך נבטא את הערכתנו לדרך האמיצה שבה הם בחרו.
חג שמח:)
#ואהבתם_את_הגר