למה הקמתם את גיור כהלכה?

במדינת ישראל חיים היום למעלה מ- 400 אלף "חסרי דת", שהם, למעשה, עולים וצאצאיהם שהגיעו לארץ מתוקף חוק השבות, כלומר, אביהם או סביהם יהודים, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה כיון שאמם אינם יהודייה. רבים מהם מבקשים להתגייר ובכך להשלים את תהליך שיבתם לציון.

לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במתן מענה הולם לאוכלוסייה זו, ומתגיירים רבים אינם מוצאים את מקומם במערכת הגיור הממלכתית. בסוף שנת 2014 התקבלה בכנסת החלטת ממשלה – "חוק הגיור" – במטרה לאפשר שינויים מבניים במערך הגיור הממלכתי שייקלו על ציבור המתגיירים. רגע לפני שהממשלה עמדה ליישם את החלטתה, במסגרת מו"מ קואליציוני, דרשו המפלגות החרדיות לבטל החלטה זו. באין מענה מהממשלה החליטה קבוצת רבנים וארגונים מובילים להקים מערכת גיור עצמאית, המציעה גיור נגיש, אישי ומכבד לקטינים ומבוגרים, דור שני לעולים ממדינות חבר העמים לשעבר.

למי מיועד גיור כהלכה?

לאזרחים ישראלים, צאצאים ליהודים, אשר ברצונם להתגייר במסגרת ההלכה היהודית האורתודוכסית, אך אינם מסוגלים או אינם רוצים לעשות זאת במסגרת מערך הגיור הממלכתי (הרבנות).

בראש ובראשונה לילדים עד גיל מצוות (12 לבנות ו- 13 לבנים), וזאת כיון שגיור ילדים הוא הליך פחות מורכב. ההלכה מתירה לערוך גיור לילד, אפילו אם אמו אינה מתגיירת. כמובן, תהליך זה דורש מעורבות מלאה של הורי הקטין ותמיכתם בתהליך.

האם אתם מחייבים לעבור קורס גיור על מנת להתגייר?

אנחנו מאמינים בגישה פרטנית, לפיה לכל מתגייר מותאם מסלול גיור בהתאם לרקע ממנו הוא בא, ועל כן אין לנו דרישת סף לעבור קורס גיור אחיד. התהליך מתחיל תמיד בפגישת היכרות אישית, בה אנו מבקשים מהמתגייר לספר על אורחות חייו, מצבו האישי והמשפחתי. בפגישה זו אנו בונים יחד עם המתגייר מסלול הכנה לגיור, הכולל, במידת הצורך, גם לימודים. כך לדוגמא, יש מתגיירים שאינם זקוקים כלל ללימודים, ויש כאלה שאנו ממליצים להם להשתתף בקורס גיור מקיף ומעמיק, או, במקרים אחרים, במפגשי העשרה ספורים. הלימודים הם רשות, והנם בגדר המלצה על מנת להגיע מוכנים יותר למעמד בית הדין. בהמשך לכך, דייני גיור כהלכה אינם מתייחסים למעמד בית הדין כאל שלב הסיום של תהליך הלימודים אלא כאל תחילת דרכו הארוכה של המתגייר בעולם היהדות.
לתשומת לבכם, אנו מציעים למתגיירים שלנו קורסים פרונטליים וקורסים אונליין, בשלוש שפות – עברית, אנגלית ורוסית – ללא תשלום. 

האם הגיור מוכר על ידי המדינה?

"הכרה על ידי המדינה" היא, למעשה, הכרה ברבנות לצרכי נישואים והכרה במשרד הפנים לצרכי רישום כיהודי במרשם האוכלוסין. מבחינת הרבנות, על אף שהגיור תקף מבחינה הלכתית (אורתודוכסית), היא אינה מכירה במתגיירים שלנו, וכפועל יוצא, מתגיירים שלנו אינם זכאים להינשא ברבנות. מבחינת משרד הפנים, בחודש ספטמבר 2018 הכיר משרד הפנים, לראשונה, במתגיירת של 'גיור כהלכה' לצורך רישום במרשם האוכלוסין כיהודיה. קראו כאן על המשמעויות של הכרה זו.

האם קיימת אפשרות שגיורי גיור כהלכה יוכרו בעתיד באופן מלא?

אנו חותרים להכרה מהירה ככל האפשר על ידי מוסדות המדינה, ולשם כך אנו נוקטים במספר צעדים, ובכלל זה פעילות משפטית. אנחנו פועלים גם למען הכרה בגיורים אלה על ידי הרבנות הראשית, שתאפשר למתגיירי גיור כהלכה להינשא רשמית בישראל. זהו תהליך ארוך ומורכב שעלול לערוך זמן רב. תרחיש אפשרי אחר הוא ששינוי במצב הפוליטי, לדוגמא ממשלה בהרכב אחר, יאפשר להחזיר לשולחן הדיונים את "חוק הגיור" שיכיר בסופו של דבר גם בגיורי 'גיור כהלכה'.

האם ניתן לאחר גיור זה להתחתן ברבנות?

לא. הרבנות הראשית לישראל אינה מכירה לעת עתה בגיורי גיור כהלכה.

אז מה לגבי חתונה יהודית?

כיון שגיור כהלכה הוא גיור הלכתי אורתודוכסי לכל דבר ועניין, אין מניעה לערוך לאחר הגיור חופה יהודית כשרה, כדת משה וישראל. בשלב זה בני הזוג מוכרים כנשואים מבחינת ההלכה היהודית אך לא מבחינה אזרחית. על מנת להירשם רשמית כנשואים במרשם הנישואין, על בני הזוג במקביל להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל.

האם אתם רפורמים?

לא. דייני גיור כהלכה הם רבנים אורתודוכסיים, משורות הציונות הדתית והם מכהנים כראשי ישיבות, רבני ערים ומנהיגי קהילות. גישתם הייחודית בענייני גיור מבוססת על הבנה עמוקה של ההלכה ועל הכרות קרובה ובלתי אמצעית עם המציאות העכשווית המורכבת במדינת ישראל.

מה גישת דייני גיור כהלכה כלפי גרים בעלי שורשים יהודיים ('זרע ישראל')?

אנו מכירים את החברה הישראלית ומודעים לכך שהיא אינה מורכבת רק מ"יהודים" ו"לא יהודים". לא ניתן להתעלם עוד מהעובדה שבישראל קיימת קבוצה גדולה של אנשים ממוצא יהודי, שמגדירים את עצמם כיהודים, שהנם בעלי זיקה חזקה ליהדות, אשר חונכו על ערכי היהדות ואינם מכירים תרבות אחרת זולתה. בתהליך הגיור הדיינים מתחשבים ומכבדים את המטען המשמעותי שמביא עמו המתגייר לתהליך.

מה מצופה מהמתגייר?

כאמור, אנו דוגלים בגישה פרטנית ועל כן אין לנו תנאי סף או דרישות אחידות. בדרך כלל אנו מבררים עם כל מתגייר את מידת הזיקה שלו ליהדות ואת החיבור ליהדות ולמסורת ישראל בחיי היום-יום.

איפה ממוקם בית הדין?

באזור ירושלים, המרכז והצפון.

מה עלות הגיור?

הרבנים שלנו פועלים מתוך מניעים אידיאולוגיים, והמיזם נתמך על ידי תורמים, שמטרתם לשנות את פני הגיור בישראל. על כן, תהליך הגיור שלנו, ובכלל זה הלימודים, הוא ללא תשלום. יחד עם זאת, במסגרת הגיור המתגייר נדרש להעזר בשירותים משלימים, הכרוכים בתשלום לספקי השירות, כדוגמת: תשלום למוהל, תשלום למועצה הדתית עבור טבילה במקווה, וכד'.
במידה והמתגייר מופנה ללימודים – אנו מציעים לימודים ללא תשלום.

האם גיור בגיור כהלכה זהה לגיור ברבנות?

מבחינת מהות הגיור – כן; גיור כהלכה הינו גיור אורתודוכסי, נאמן להלכה, המבוצע על ידי רבנים מובילים מקרב הציונות הדתית, שהנם רבני ערים וראשי ישיבות.

מבחינת הגישה והתהליך – יש הבדלים; כאמור, אין אצלינו מסלול גיור אחיד ומוגדר מראש שכל מתגייר צריך לעבור ואנחנו מתייחסים לכל מקרה לגופו. התהליך מתחיל בפגישה אישית עם המתגייר, כדי לשמוע את הרקע שלו ואת הסיפור האישי שלו ואת השלבים שכבר, אולי, עבר והצעדים, שאולי, כבר נקט בעבר כדי להתגייר. בעקבות הפגישה מתאימים לכל מתגייר את מסלול הגיור שמתאים לו. אנחנו מתייחסים לסיפור הפרטי של כל מתגייר וגוזרים ממנו את תהליך הגיור. כך לדוגמא, אם מתגייר הוא ממוצא יהודי, ובעל שורשים יהודים – בית הדין לוקח זאת בחשבון, בניגוד לרבנות, שם כל מתגייר, ללא קשר לרקע שלו חייב לעבור את אותו המסלול בדיוק.
בגלל השוני בתפיסה, יש גם שוני בדרישות שלנו:
1. גיור ילד לא מחייב גיור של אמו (בתנאי שהאב יהודי על פי ההלכה ושני ההורים מסכימים לתהליך).
2. לימודים במסגרת דתית לא מהווים תנאי סף, אם אפשר לומר שהבית מתנהל כבית יהודי מסורתי.
3. אנו רואים את הגיור לא כסיום של תהליך, אלא כהתחלה של חיים יהודים, ולכן דיון בבית הדין לא מהווה מבחן ידע מסכם, אלא מפגש לבירור הזהות ואורח החיים היהודי והכוונה לעתיד.

קיים גם הבדל בנוגע להשלכות הגיור – הגיור אצלינו לא מקנה את הזכות להרשם ברבנות בשלב זה. כך שנכון להיום לא ניתן להתחתן ברבנות אבל ניתן להינשא תחת חופה, כדת משה וישראל במסגרת אחרת.

האם ניתן לגייר ב"גיור כהלכה" ילד כאשר אמו אינה יהודיה?

כן,  בתנאי שהאב יהודי על פי ההלכה ושני ההורים מסכימים לתהליך.

כמה אנשים התגיירו עד כה בגיור כהלכה?

נכון לינואר 2019 – קרוב ל- 700 מתגיירים. זאת בהשוואה לכ- 200 מתגיירים בשנה בגיור רפורמי, עשרות בודדות של מתגיירים בגיור פרטי חרדי וכ- 1,300 מתגיירים בשנה במערך הגיור הממלכתי. בגיור כהלכה מתגיירים פי 2.5 ילדים מאשר במערך הגיור הממלכתי.

האם "גיור כהלכה" מיועד רק לאזרחים ישראלים?

כן.