במדינת ישראל חיים היום למעלה מ- 300 אלף "חסרי דת", שהם, למעשה, עולים וצאצאיהם שהגיעו לארץ מתוקף חוק השבות, כלומר, אביהם או סביהם יהודים, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה כיון שאמם אינם יהודייה. רבים מהם מבקשים להתגייר ובכך להשלים את תהליך שיבתם לציון.
לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במתן מענה הולם לאוכלוסייה זו, ומתגיירים רבים אינם מוצאים את מקומם במערכת הגיור הממלכתית.
בסוף שנת 2014 התקבלה בכנסת החלטת ממשלה - "חוק הגיור" - במטרה לאפשר שינויים מבניים במערך הגיור הממלכתי שייקלו על ציבור המתגיירים. רגע לפני שהממשלה עמדה ליישם את החלטתה, במסגרת מו"מ קואליציוני, דרשו המפלגות החרדיות לבטל החלטה זו. באין מענה מהממשלה החליטה קבוצת רבנים וארגונים מובילים להקים מערכת גיור עצמאית, המציעה גיור נגיש, אישי ומכבד לקטינים ומבוגרים, דור שני לעולים ממדינות חבר העמים לשעבר.
לאזרחים ישראלים, צאצאים ליהודים, אשר ברצונם להתגייר במסגרת ההלכה היהודית האורתודוכסית, אך אינם מסוגלים או אינם רוצים לעשות זאת במסגרת מערך הגיור הממלכתי (הרבנות).
ישנם מקרים בהם ההלכה מתירה לערוך גיור לקטין, אפילו אם אמו אינה מתגיירת. כמובן, תהליך זה דורש מעורבות מלאה של הורי הקטין ותמיכתם בתהליך.
אנו דוגלים בגישה פרטנית ואישית. תכנית הלימודים וההכנה לבית הדין מותאמת לאורחות חייו של כל מתגייר ומתגייר, בהתאם לרקע שלו, למצבו החברתי והרגשי. רוב הפונים לגיור כהלכה הם בעלי רקע קודם בתחום היהדות, עברו כברת דרך וכבר נמצאים בעיצומו של תהליך פנימי ממושך. דייני גיור כהלכה אינם מתייחסים למעמד בית הדין כאל שלב הסיום של התהליך, אלא כאל תחילת דרכו הארוכה של המתגייר בעולם היהדות.
הגיור תקף מבחינה הלכתית (אורתודוכסית), אך המתגייר אינו מוכר כיהודי במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. כפועל יוצא, המתגייר אינו זכאי לזכויות מהן נהנים אזרחים יהודים, כדוגמת הזכות להינשא ברבנות.
שאלת יחסי הגומלין בין דת ומדינה בישראל היתה ועודנה סבוכה ומורכבת, הן במישור הפוליטי והן במישור החברתי. במצב הפוליטי הנוכחי, הרבנות הראשית לישראל היא הסמכות היחידה האמונה על גיורים בישראל, ומדינת ישראל אינה מכירה בגיורים שלא נעשו תחת אחריותה.
אנו חותרים להכרה מהירה ככל האפשר על ידי מוסדות המדינה, ולשם כך אנו נוקטים במספר צעדים, כגון: הגשת תביעה לבג"ץ בדרישה שמשרד הפנים יכיר בגיורים עצמאיים לצורך רישום כיהודי במרשם האוכלוסין. אנו פועלים גם למען הכרה בגיורים אלה על ידי הרבנות הראשית, שתאפשר למתגיירי גיור כהלכה להינשא רשמית בישראל. זהו תהליך ארוך ומורכב שעלול לערוך זמן רב.
תרחיש אפשרי אחר הוא ששינוי במצב הפוליטי, לדוגמא ממשלה בהרכב אחר, יאפשר להחזיר לשולחן הדיונים את "חוק הגיור" שיכיר בסופו של דבר גם בגיורי גיור כהלכה.
לא. הרבנות הראשית לישראל אינה מכירה לעת עתה בגיורי גיור כהלכה.
כיון שגיור כהלכה הוא גיור הלכתי אורתודוכסי לכל דבר ועניין, אין מניעה לערוך לאחר הגיור חופה יהודית כשרה על ידי אחד הרבנים. בשלב זה בני הזוג מוכרים כנשואים מבחינת ההלכה היהודית אך לא מבחינה אזרחית. על מנת להירשם רשמית כנשואים במרשם הנישואין, על בני הזוג במקביל להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל.
לא. דייני גיור כהלכה הם רבנים אורתודוכסיים, רובם משורות הציונות הדתית והם מכהנים כראשי ישיבות, רבני ערים ומנהיגי קהילות. גישתם הייחודית בענייני גיור מבוססת על הבנה עמוקה של ההלכה ועל הכרות קרובה ובלתי אמצעית עם המציאות העכשווית המורכבת במדינת ישראל.
אנו מכירים את החברה הישראלית ומודעים לכך שהיא אינה מורכבת רק מ"יהודים" ו"לא יהודים". לא ניתן להתעלם עוד מהעובדה שבישראל קיימת קבוצה גדולה של צאצאי יהודים, שמגדירים את עצמם כיהודים, שהנם בעלי זיקה חזקה ליהדות, אשר חונכו על ערכי היהדות ואינם מכירים תרבות אחרת זולתה. בתהליך הגיור הדיינים מתחשבים ומכבדים את המטען המשמעותי שמביא עמו המתגייר לתהליך.
בית הדין מעודד את המתגייר לחיות אורח חיים יהודי מסורתי. בבסיס הגיור מונחת ההנחה שמעמד בית הדין הינו נקודת ההתחלה של דרך, בה זהותו היהודית של המתגייר תלך ותתעצם.
הרכבי בתי הדין מתכנסים באזור ירושלים, המרכז והצפון.
הליך הגיור מבוצע בחינם. בחלק מהמקוואות נדרש תשלום עבור טבילה לשם גיור.
מבחינת סוג הגיור – כן; "גיור כהלכה" הינו גיור אורתודוכסי, כדת וכדין, המבוצע על ידי רבנים מובילים מקרב הציונות הדתית, שהנם רבני ערים וראשי ישיבות.
מבחינת הגישה והתהליך – לא; הגישה כלפי המתגיירים ב"גיור כהלכה" שונה מזו שברבנות, וכן התהליך הוא אחר.
- תהליך הגיור ב"גיור כהלכה" הוא נגיש, רגיש ומכבד.
- אנו מעודדים את המתגייר לקיים אורח חיים יהודי-מסורתי (ולאו דווקא דתי). בהמשך לכך, אנו לא מחייבים לשלוח את הילדים לבית ספר דתי, ומאפשרים לגייר ילדים גם אם אמם לא יהודייה.
- בית דין לגיור של התנועה הרפורמית – גיור הנעשה על פי השקפת התנועה הרפורמית (לא אורתודוכסי) בידי דיינים רפורמים. גיור זה אמנם מוכר ע"י המדינה לצרכי רישום במשרד הפנים אך אינו מוכר ע"י הרבנות ואינו מאפשר להתחתן כדת משה וישראל.
בתי דין אורתודוכסיים פרטיים חרדיים לגיור - קיימים בארץ מספר בתי דין פרטיים אורתודוכסים לגיור. בתי דין אלה הם תחת הנהגתם של רבנים חרדים, והם מבצעים גיורים ספורים בשנה.
כן
לא. אנו מעודדים את הורי הילדים המתגיירים לשלב את ילדיהם במסגרות חינוכיות מתאימות המחנכות לקיים אורח חיים יהודי-מסורתי.
התועלת היא גיור אורתודוכסי, ללא בירוקרטיה, בגישה קשובה ומכבדת, המתחשבת ברקע הישראלי של המתגייר. חשוב לציין, שאנו חותרים להכרה ממלכתית, ושואפים לקבל אותה בעתיד.
נכון לספטמבר 2016 – 250 מתגיירים. זאת בהשוואה לכ- 200 מתגיירים בשנה בגיור רפורמי, עשרות בודדות של מתגיירים בגיור פרטי חרדי וכ- 1,300 מתגיירים בשנה במערך הגיור הממלכתי.
כן.
